עם פרוץ המחאה החברתית, נוצר קשר בין מספר אנשים שהאמינו שיש צורך במערכת מידע שווינית, חופשית, פתוחה ושטוחה. מערכת שתאפשר לפעילים לתאם עמדות בינהם ולפעול יחדיו.
רבים וטובים תרמו למערכת. יוחאי, שי זיו, משה מנקין, אוסו באיו, ליטל בר, דניאל קליין, ועוד רבים השקיעו ימים ולילות. לצד עוד עשרות ומאות רבים של אנשים שהאמינו שבאמצעות פעילות משותפות יוכלו לשפר ולו במעט את מצב החברה בישראל.
במהלך תקופה ארוכה, המערכת שימשה עשרות ומאות פעילים להעביר מידע ובעיקר לדווח על מה שקורה בשטח.
המערכת הייתה מבוססת על רשימות תפוצה של מיילים. ובארכיון המערכת נמצא תיעוד מקיף של קורות המחאה.
לצד שיחות חולין, מריבות והצעות לפעולות, נמצא גם תיעוד מקים של פשעים של ראשי ערים כלפי המאהלים שקמו. רון חולדאי מככב כאכזרי ביותר בין ראשי הערים, אבל גם ניר ברקת בירושלים, מרים פיירברג מנתניה, ועיירות רבות אחרות פגעו במוחלשי החברה שניסו למצוא מסתור מפני עוולות החברה.
בדצמבר 2012 החלטתי לסגור את המערכת.
אהלן, איך הגענו מכאן:
"מערכת מידע שווינית, חופשית, פתוחה ושטוחה"
לכאן?:
"בדצמבר 2012 החלטתי לסגור את המערכת."
בסופו של דבר, כל עומס התחזוקה הוטל על כתפי. זהו תפקיד שנשאתי בו בשמחה כמעט שנתיים. אבל כאשר המערכת איבדה את הצדקתה, החלטתי לסגור אותה. רשימות התפוצה עדיין קצת פעילות, אבל את האתר הורדתי. אני מתכנס לרעיון של הקמת רשימת תפוצה אחת או שתיים, שתמשכנה לשרת האנשים המעוניניים בכך.
המערכת עצמה היhתה שווינות בין חבריה, זה שאני הייתי זה שתיחזק אותה, הקים אותה וגם סגר לבסוף, לא פגע בשיווינייות שלה.